Guys Beware from the Antenatal Care

גבר הולך לאיבוד דרך מרפאת הריון

איפה אני לעזאזל ואיך הגעתי לכאן?

אני שולף מהזיכרון את הכלל הראשון בניווט – "התברברת, לא נורא. תחזור לנקודה האחרונה שבה ידעת איפה אתה ותמשיך משם".  

אממ. איפה ומתי הייתי פעם אחרונה מאופס על עצמי? בלימודים? בעבודה? בבית?

הכי טוב לשלוף ידנית מהפאוצ' לכוון ב-90 מעלות לשמיים וכל 2 דקות לירות זיקוק לאוויר, בתקווה שרכב חפ"ק יבוא מה- nowhere ויחלץ אותי מהברוך...

אוקיי. תתאפס. הפלאשבק מהעבר לא רלוונטי. אין לך ידניות, אף כלב בדואי לא רודף אחריך והכי מבאס, אתה יודע בדיוק איפה אתה, ואיך הגעת לפה מלכתחילה... אתה במרפאת ההריון של בית החולים ה-Royal Free בהמפסטיד או בשפת המקום Antenatal Care. (אגב, בדקתי – בניגוד לשמם המבטיח הם לא Antennal care ולכן הם לא מתקינים לך אנטנת טלוויזיה לשיפור המצב רוח ולקליטת ערוצים נועזים בזמן ההריון).

מבט לימיני מבהיר לי את המצב לאשורו, הדסי ערנית, מרוכזת ולהבדיל ממני נראה שהיא שולטת במצב ביד רמה. היא כבר מכירה את האחיות, הרופאים והמזכירות. היא יודעת בכל רגע באיזה שבוע אנחנו וזאת אפילו מבלי להזדקק לאפליקציה הנהדרת Happy Pregnancy שבשבועות הראשונים להריון עזרה לי להיות מחובר להריון להפליא, לדעת בדיוק איזה שבוע אנחנו, איזה מערכות התפתחו בעובר, כמה נורמאלי זה להקיא כל שעתיים, מתי לצפות לפרצי אנרגיה מצד אשתי (בתחום זה האפליקציה פישלה) וכיו"ב תובנות.

מאז שהפלאפון שלי נדרס באכזריות על-ידי מלגזה רכובה בידי צועני חסר שיניים בשם ג'רי (סיפור ארוך, לא אלאה אתכם בפרטים ובין כה בטח כבר בכיתי באוזנכם את אובדן הטלפון שלי), אני פשוט מנותק מההריון, חי בהדחקה וניזון משמועות בלבד על מצב הצאצא העתידי שלי. ממש כמו ילד בן 14 שההורים הפעילו לו parental control software וכתוצאה מזה הפייסבוק שלו נחסם ורחמנא ליצלן' כדי להיות בעניינים הוא חייב ממש להיפגש עם חבריו.

כמו אותו בן 14 פתאטי, אני מגיע למרפאה ומעודכן אחרון במה קורה בהריון הזה. מה שלא משפר את ההרגשה שלי בהקשר הזה, היא העובדה שחלק מהאבות לעתיד שלצידי בחדר ההמתנה, הם באמת בני 14-16 מה שאומר בחשבון מהיר שאם אכשל בחינוך יוצא-חלצי, יש לי סיכוי להפוך להיות סבא לפני שאהיה בן 50!!

טוב, אז אם באתי למרפאה מבלי להתכונן ומבלי להכין את שיעורי הבית מראש (תחושה מוכרת שתוקפת אותי לפחות פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע באוניברסיטה), עלי לעשות אחד משניים, או בזמן המפגש עם הצוות הרפואי להקשיב, לעשות עצמי מבין ומדי פעם לשלב בשיחה קולות ביניים כמו Ye, Right, Will do, got you וכיו"ב, 

או להעלם.

החוכמה בלהעלם, (חברים תקשיבו טוב ותפנימו כי אני שורף כאן את היכולת שלי להשתמש בטכניקה זו בעתיד, אבל לכם עוד לא מאוחר לנסות ליישמה...) הוא לגרום לאשתך לחשוב שהיא שלחה אותך בעצם למשימה חשובה, וכך אתה מקבל פס להיעדרות בתפקיד. העלמות מוצלחת משלבת בהכרח פרקטיקה נשית מתישה המשתכללת מאוד בעת ההריון והמכונה – "לך תביא לי" או בגירסתה היותר מנומסת "בא לך להביא לי". השילוב צריך להיות יצירתי, אחרת תישרף לתמיד והדוגמה הבאה היא לצורך המחשה בלבד:

הסיטואציה מסדרון המתנה למפגש עם הצוות הרפואי, אשר יתפנה לשוחח איתנו בדבר התקדמות ההריון בדקות הקרובות –

אני:  "אממ... כתוב פה שויטמין D ממש חשוב בהריון, זה בטח חשוב."

הדסי: "ברור. ויטמין D בונה לעובר את העצם."

אני: "וואו, אני רוצה שלעובר יהיו עצמות חזקות." (כאן יש להמתין במבט מהורהר כעשרים שניות ליצירת אפקט מקסימלי), לפני שאני ממשיך ב-"את חושבת שאפשר להשפיע על זה באמצעות תזונה נכונה או משהו אחר?"

הדסי: בטח, צריך לאכול הרבה שקדים.

אני: מה, לא תנשנשי בינתיים קצת שקדים? עצמות זה ממש חשוב, אני לא רוצה ילד/ה חסרי עמוד שדרה.

הדסי: טוב. בא לך לקפוץ למארקס אנד ספנסר למטה להביא לי?

אני: זה ייקח לי דקה, אל תתחילו בלעדיי...

באמת שאני לא מבריזן סדרתי, אני באמת רוצה להיות שותף, אבל בשלב די מוקדם הבנתי שלמרות שהנוכחות שלנו (הגברים) בהריון היא חשובה, יותר חשוב שלא נפריע.

ההריון הוא לגמרי חוויה נשית, וכן אני יודע, יש גברים שמזדהים עם ההריון באופן טוטאלי, חווים בחילות, שרירים תפוסים, חולשה ועייפות, ולמרות שהאמריקאים טרחו ונתנו לתופעה זו את השם Couvade syndrome העובדה שניתן לקרוא על הסינדרום הזה באתר 2Bmommy.com מדברת בעד עצמה...

הזדהות טוטאלית זה רע

לנשים בהריון יש שפה משל עצמן. הן משוחחות ביניהן בשפת קודים לא מובנת כמו "תגידי, יש לך רחם קדמי או אחורי"? מה שגורם לי לתהות איפה המפרט? והאם באמת יש תינוקות שנולדים מהתחת?

 

האנגלים כנראה היו ערים לבעיתיות של נוכחות הגבר בהריון והצורך להעסיקו במשך 9 חודשים ולכן אם היוודע דבר ההריון, הרופא/ה מנפק לך חוברת "הכיצד להיערך כלכלית לתינוק". החוברת כוללת מידע אינפורמטיבי חשוב כמו מה יקרה אם תחסוך בצריכת הקפה מידי יום, סכום המוערך בשווי של 2 פאונד ליום? התשובה – עד סוף ההריון יהיו לך 560 פאונד וכנראה גם התמוטטות עצבים.

עוד נתון חשוב, שאם היו אומרים אותו קצת קודם, כנראה שפחות ילדים היו באים לעולם, הוא שתינוק באנגליה בממוצע עולה 10,000 פאונד בשנה הראשונה.

כנראה בגלל זה כשבישרתי לפיטר, עובד המחסן הותיק והמנוסה, שאשתי בהריון תגובתו היתה -

"Niv, you never listened. Till your son will be 18 years old, you would pay more than £1,000,000 for his well-being. What the F.. were you thinking??!"

מסך ענק

אם יש משהו שקופות חולים בכל העולם הפנימו, זה שבזמן שאתה ממתין לרופא, אתה קהל שבוי. לכן הם ציידו כל חדר המתנה במסך LCD FULL HD שיקרין לך תכנים שוטפי מוח. בעוד אני מתבונן במסך מנומם, קופצת הכותרת הבאה לתודעתי הרדומה – 

Breastfeeding the best way to feed your baby

אוקיי, אני נדרך. יש לכם את התשומת לב שלי, למדו אותי משהו חדש ובבקשה תשלבו תמונות.

תוך שניות אני מצטער על מחשבותיי הפרימיטיביות. על המסך מופיע שד ענק (לפחות "50) שלידו התינוק נראה כמו מי שכרית אויר עומדת להתפוצץ על פניו. לא!!! אני מסיט את תשומת לבה של הדסי, זה לא מסוכן? הפטמה לא יכולה להוציא לו עין?? אני חושב שהתגובתה היתה "תתבגר מפגר" או משהו דומה.

אחות הריון

אחת מדמויות המפתח בהריון הן ה-Midwife אחות ההריון אשר מלווה את כל ההריון, אמורה לייעץ, לערוך בדיקות, לתמוך וכו'. אנחנו קיבלנו את רייצ'ל. אחות הריון נחמדה וחייכנית עם חסרון בולט אחד, יש לה חוש הומור קצת חריג.

כך לדוגמה, כשהדסי ביקשה לדעת תוך כמה זמן יחזרו תוצאות בדיקת הדם שלה, השיבה לה האחות את התשובה הסטנדרטית – תוך 3 שבועות בדואר. כשניסינו להאיץ בה ולברר אם נוכל לקבל את התשובות קודם לכן בטלפון מבלי לחכות לדוור, השיבה רייצ'ל: "אל תדאגו, לא ניתן לכם לחכות 3 שבועות אם נגלה HIV חיובי בדם".

דבר אחד בטוח, אחרי תשובה כזו, אתה לא רוצה לקבל את התשובות אף פעם.

זהו, אנחנו ממשיכים לפי תוכנית, 50% מאחורינו. בשבוע הבא נדע כנראה מה בעצם יש לנו שם, בן או בת? ובאיזה צבע צריך לצבוע את החדר הנוסף?

בהזדמנות זו, אני רוצה לאחל בהצלחה לגבע, חבר יקר שאחרי שמונה שנים בלונדון שב הביתה בשבוע הבא. הריצות המשותפות שלנו ברחבי העיר יחסרו לי (עד כמה שניתן להגדיר ריצה כדבר משותף, כאשר אתה מנסה להדביק מישהו שמוביל אותך בשני רחובות...) נתגעגע, המון בהצלחה!