Saturday, 11 February 2012

Things James Heriot Won't Tell You


הפוסט הזה יעסוק באנגלים ובאנגלים שהולכים על ארבע.

אלו הן החוויות של הדסי משנה וחצי של לימודים אינסופיים ועבודה קשה בכל רחבי לונדון, גיחות לסקוטלנד, רדינג, ריילי, המל המפסטיד, ואם לא הייתי עוצר אותה אז היא בטח היתה עכשיו ממששת פרות מבפנים ביורקשיר, או כמו שהיא מעדיפה להסתכל על זה, "חם ונעים שם  בפנים..."

בכל אופן, אני כותב על החוויות של הדסי בשמנו כי לדבריה, "יש אנשים עם עבודות רציניות, שאין להם זמן לשטויות שלך", אבל לשמחתי היא שיתפה אותי בחוויות שלה בפרטי פרטים עד שממש הייתי שם בעצמי...

כדי באמת להבין מה עובר על וטרינר זר בהתמודדותו עם רפואת החיות באנגליה, עדיף לא לחשוב על המטופלים במונחים של 'בעלי חיים', 'חיות מחמד' אלא באמת כאנגלים ההולכים על ארבע, במרבית המקרים יש להם איכות חיים לא פחות טובה משל בעליהם והציפיות מהווטרינר הן בהתאם.  

כך למשל, אם נכנס למרפאה כלב או חתול אתה חייב להתלהב מההולך על ארבע ולצאת מגדרך במחמאות ליופיו, לחוכמתו ומתיקותו הכללית של הכלב, אפילו עם מדובר באמסטף זקן ומקריח עליך לקבל את פניו בהתפעלות Oh! Good old-boy!! He is such a poppet!.
בחלק גדול מהמקרים הכלב דומה באופן מפתיע לבעליו, ולכן עליך להתלהב במיוחד ולהפליג עוד יותר בשבחים-

What a gorgeous hair, have you been to hair dresser today?


רק אחרי שהבעלים נראה נינוח, עליך להניח שהוא הבין שלפניו וטרינר רציני, כלומר, מישהו כמוהו שחושב שהכלב שלו הוא קליל-השלמות ולכן הוא ראוי לטפל בו.

מגוון המטופלים הוא עצום, ואסור לסרב לקבל מקרה, (מה כבר אפשר לעשות עם מטופל עכברוש, שחף או יונה) ישנם הבדלים משמעותיים מהרפואה המוכרת בישראל לטוב ולרע. אתמצת בנקודות:

1.      היררכיה: האנגלים תקועים עמוק בתקופה הפיאודלית, כל אחד צריך לדעת את מקומו בשרשרת המזון- יש את מנהל מרפאה שהוא המלך של המרפאה וכולם הם נתיניו, אולי חוץ מה- Head Nurse (האחות הראשית), למי שאין דם כחול כנראה שאף פעם לא יצא לו באמת לדבר איתה, אבל התקלות בה מבטיחה הרצאה בנושאי ביטחות וגיהות, חיסכון ומשמעת. מתחת למלכים יש את ה- Senior Vet הוטרינר הותיק ששולט בפרקטיקה, זהו הוטרינר שבדרך כלל אחראי על סידור העבודה במרפאה והוא נהנה מיוקרה ומעמד. מתחתיו יש ה- Junior Vets כלומר הוטרינרים הפועלים, מתחתיהם יש את ה- Graduate Vet הוטרינרים שזה עתה הוסמכו והם נוטים לעשות טעויות מטופשות של חוסר ניסיון שעולות למרפאה בתלונות ובתביעות (הסיבה המרכזית להימצאותו של מנהל המרפאה בפאב חלק ניכר מזמנו הפנוי).

ההיררכיה לא מסתיימת כאן, גם לאחיות יש הררכיה משל עצמן שהדסי למדה להכיר בזמן שלמדה למבחנים. מתחת לרס"ר (Head Nurse) יש את Senior Nurse ו-Qualified Nurses אלו הן אחיות וטרינריות אשר למדו במשך שלוש שנים את המקצוע בקולג', הן מקבלות את המקרים ביחד עם הוטרינר והן זוכות לתנאים לא רעים, כלומר דיור בקרבת המרפאה ומערכת יחסים פתוחה עם מנהל המרפאה...
בתחתית שרשרת המזון יש את ה-Trainee Nurse מי שטרם הוסמכה להיות אחות, ולכן מוטלות עליה בעיקר מטלות שוליות (תרימי ת'כלב, תנקי את הכלוב וכיו"ב) כדי שהמתמחה לא ירגיש שהוא בתחתית החבית, תמיד יש את ה- Pet Care מתנדבים ותלמידי תיכון שחולמים על קריירה מפוארת בגזירת ציפורניים לכלבים וחתולים.
לצד כל אלו, אין ספק שתפקיד "לכלוכית" מיוחד שמור למי שבא מחו"ל ומעוניין לעבור את מבחני ההסמכה באנגליה, זהו – Nurse Assistant עוזר/ת האחות – מי שנמצא מאחורי הקלעים של המרפאה יושב בחדר חשוך בו יש 20 כלבים מאושפזים שצורחים לשמיים בקולי קולות והוא אחראי לנקות אחריהם ולהשתדל לא לאבד את שפיותו.

Head Nurse - יש לה עיניים בגב


2.      עלויות: כמעט ולא יעלה על הדעת להחזיק חיית מחמד לא מבוטחת באנגליה. עוד בטרם אמרת לפקידת הקבלה: Hi, it's bitterly cold outside, can I have a cup of tea? הטיפול כבר עלה לך איזה 200 פאונד. ביטוחים אפשר לקנות בכל מיני היקפים, כמעט בכל חברות הביטוח. מי שלא מבוטח והחיה שלו זקוקה לניתוח יכול לעשות אחד משניים-
(1) למכור כליה;
(2) להוכיח שהוא זכאי להטבות סוציאליות (Social Benefits). ישנם גופים רבים המממנים טיפולי צדקה, הידועים ביניהם הם ה- R.S.C.P.A (צער בעלי חיים) המעניקים סבסוד לטיפול רפואי למי שמרוויח פחות מ-1,000 פאונד לחודש. ה- P.D.S.A מכסים על עלויות טיפול למי שזכאי להטבות סוציאליות על-פי החלטת משרד הרווחה. וכן, ישנם גם גופים פרטיים שמסבסדים טיפולים כמו Dog Trust או Cat Protection. לכאורה, חזון אחרית הימים. בפועל, המערכת שהקימו האנגלים מנוצלת לרעה על-ידי כל מיני שרלטנים וכך מגיעים למרפאה מידי יום כל מיני ג'נקיס עם Iphone 4 ותיק של פראדה, מציגים תעודה של מובטל ודורשים לקבל טיפול חינמי לכלב שלהם המוזנח באופן פושע.

"מאמי רקסי שוב גמר לי את הבירה, קפוץ לוטרינר תביא קצת ווליום"


3.      שירותים נוספים: המרפאות מציעות תמיכה כמעט לכל סיטואציה, כך למשל, כאשר הבעלים רוכש גור חדש, על מנת שהגור יתפתח בצורה נכונה ולא יעשה בושות ליד השכנים או מכרים כגון לזמום על נעלי-בית או על רגליים של עוברים ושבים Naughty Boy!!!) ) יזומן הבעלים ל- Puppy Classes. החוג לגורים ובעליהם מתקיים במרפאה אחרי שעות הפעילות הרפואית. בשיעורים ילמד הגור משמעת בסיסית, והבעלים יזכה לקבוצת תמיכה בה הוא ידון בכיצד יש להגיב כאשר 'סאנשיין' (שם בדוי- מחמת היותו קטין) השאיר חבילה רכה על השטיח בסלון.

שירות אחר לחלוטין ניתן כאשר חיית המחמד פורשת לבית עולמה, הדסי עברה הדרכה שלמה בקורס על איך לבשר לבעלים את הבשורה הקשה, את מי לחבק, מתי וכיו"ב. אבל, המציאות מזמנת מצבים קשים, באחד המקרים כאשר אנג'לינה- לברדורית לבנה נפטרה מסכרת והבעלים אישה כבת 60 כבר בחרה בקטלוג הכדים המפואר כד ראוי אשר יהווה את משכנה האחרון של כלבתה. ביקשה הגב' לוודא עם הדס והאחות קיילי, שאנג'לינה "מונחת במקום חם וטוב עד לשריפת הגופה", הדס כמעט פלטה שהיא ממתינה בחום של המקרר, אבל האחות קיילי שכנראה מנוסה קצת יותר, הבטיחה שאנג'לינה מונחת במקום טוב על מצע 'פלאפי' כלומר עטופה בשמיכות רכות– כנראה שהכל נמצא בניסוח.
אם הבעלים לא מעוניין לשלם על שירות הכד, יש לשווק לו את שירות ה- Communal Cremation בעצם שריפה משותפת של גופת החייה עם חיות נוספות, יש להשתמש בביטויים מרגיעים כמו 'שהוא לא ירגיש לבד', 'יהיו איתו הרבה חברים' וכל ביטוי אחר שהייתם משתמשים בו על מנת להרגיע ילד בן 5 שאיבד את האוגר שלו.

4.      החובה להקשיב ללקוח: נדמה שאין כלל חשוב יותר למנהלי המרפאות מאשר 'חובת הקשבה ללקוח', בהתאם לניתוח תלונות של לקוחות על רופאים בכלל, ועל וטרינרים בפרט, עולה כי מרבית התלונות נבאו מבעיות תקשורת. כלומר, ברוב המקרים הוטרינר מבין את צרכי החיה מצויין, אך הוא לא מצליח לתקשר כראוי עם בעליה. כל שיחות הטלפון למרפאה מוקלטות, בנוסף יש מצלמות אבטחה במעגל סגור בכל אזורי המרפאה וכל תנועה נקלטת ומשודרת לאחור להנהלת הרשת היושבת בסקוטלנד. היות וכאמור הכל מוקלט, אחת לכמה חודשים הרופאים נקראים להנהלת החברה לעבור על ההקלטות של השיחות שהתקבלו במרפאה במטרה ללמוד מהטעויות. על מנת שהרופאים ימנעו משגיאות נפוצות בתקשורת, עליהם לנהל שיחה בכל עניין, בכל שעה ולהקשיב ללקוח ולתמוך בו בכל מצב.
כך למשל, כאשר חתולה בשם "רוזי" בעלת קולר נצנצים ורוד, הגיעה למרפאה בתוך כלוב פרוותי מעוצב, מלווה על-ידי בעליה זוג בשנות החמישים לחייו. האישה ליידי עטופה במעיל חורף ארוך, כהה ויקר והגבר חמוץ-סבר ונשרך בעל כורכו, סיפרו להדס את הסיפור הבא:

"מזה כמה שעות רוזי בדיכאון, היא מסרבת לגרגר ומסתתרת בבית בסלון מתחת לספה. חמור מכך, רוזי פסחה על ארוחת הערב!".  להערכת הבעלים המצב החמור הוא באשמתם, מתברר שבצהרי אותו היום, האישה הלכה לספר לצבוע את שיערה ובעלה היה עסוק בניקוי חלונות שהתארך מעבר למתוכנן, על-פי הערכות חוסר התשומת לב לרוזי גרם לה להבין שהיא מהווה נטל ושהיא אינה רצויה וכעת היא פגועה ודיכאונית."

הדס שהקשיבה בקשב רב, שיננה את את התשובה המוכתבת "מהחלונות הגבוהים":  


"תודה ששיתפתם אותי במידע הזה, זה בהחלט חשוב וטוב שאתם ערים למצבה של רוזי ברמה גבוהה כל-כך. רוזי חתולה ברת-מזל, אני אקח לצומת ליבי מידע חשוב זה".

באותו עניין, חברה של הדס וטרינרית ממוצא צ'יליאני שעובדת במרפאה בקיימברידג' נתקלה בלקוחה דעתנית במיוחד שהסיקה שלכלבתה יש 'קושינג' (Cushing Syndrome) מחלה הורמנלית הנובעת מעודף קורטיקוסטרודים בדם. על-פי הלקוחה חבל על הכסף, אין כל צורך לבצע בדיקות דם, כל מה שהיא צריכה זה מרשם לתרופה מתאימה:

 "Rupert, my young West Highland terrier, doesn't leave the sofa all day, and he is doing weird motions with the living room's cushions. 
I am 100% sure he has Cushing syndrome like my neighbour's dog"
...למי שלא הבין, רופרט סתם נושך כריות
5.      הקושי של האנגלים לתאר במילים מפורשות בעיות הקשורות במערכת המין של הכלב: רובכם (או לפחות קארין) כבר מכירים את הסיפור על לקוח אשר הגיעה למרפאה בה הדס עבדה כאחות בקבלה וביקש לקבוע לכלבו תור דחוף כי לדבריו-

"Barney, doesn't spend a penny"

הדס שהתפעלה מברני החסכוני, לא הצליחה להבין מה הבעיה של ברני? הלקוח התפתל וניסה להסביר עצמו טוב יותר, אך ללא הועיל. לאחר מספר דקות של שאלות בסגנון What?! או Can you explain it differently? העבירה הדס את הלקוח לטיפול אחות מנוסה שאמרה בפשטות – הכלב לא משתין It doesn't pee.

במקרה שאירע לפני מספר שבועות הגיע לקוח נסער במיוחד עם כלבו גור ג'ק ראסל בשם רוקו ולדבריו –

I'm afraid there is something wrong with Rocco's Lipstick!

בעוד הדס מנסה להבין איזה פרברט עומד מולה, ולמה הוא שם ליפסטיק לכלב לעזאזל? סובב הבעלים את רוקו כך שישכב על גבו על מנת להמחיש כי רוקו המרוגש לא מצליח להרפות את איברו וכי מזה כמה שעות עומד לו הליפסטיק, דבר המדאיג את הבעלים ממש.
אגב, הבעלים שילם עלות ביקור כ-145 פאונד כדי לגלות שגורים נוטים להתרגש אבל בסוף זה עובר להם...

threesome with shoes

לסיכום, למרות המרפאות המשוכללות, הלקוחות המבוטחים, קורסי ההכשרה היוקרתיים עדיין מדובר בעבודה מאוד קשה, אך היא מספקת רגעים משעשעים רבים. צוות האחיות והקולגות מכל העולם עוזרים לשרוד בלילות הארוכים ועדיין הדס מתגעגעת לכלבים שנובחים בעברית.

הבלוג יוצא לפגרה של שבוע-שבועיים בה נעמיס ונפרוק ארגזים, נריב עם ספקי אינטרנט חשמל וגז אבל בסוף נתמקם במשכננו החדש.

עד אז היו שלום, ושמרו על קשר!

4 comments:

קארין said...

ניב והדסי
אתם מהממים :)
ניב, אתה כותב נפלא! ומצחיק ומעניין ובעיקר אישי
תודה רבה לכם על רגעי ההנאה המאווררת שאתם מספקים
מעכשיו, אני אתייחס לליפסטיקים באופן אחר
אני כבר מחכה לקרוא את הפוסט על הבית החדש.
נא לצרף הוראות הגעה
קארין

Pirtziyahoo said...

אתם גדולים!!!
ניב, קרעת אותי מצחוק באמצע יום עבודה!

אמנם לקח לי שלושה ימים לסיים לקרוא אבל היה שווה כל רגע...

תמשיכו כך עם הסיפורים והצחוקים!


נדבר ונשמתע בקרוב,
ישר כח!
אסף

NivM.adv@gmail.com said...

פרציהו אתה מלך!
לך לקח שלושה ימים??? האיש שכתב ממונגוליה את הרומן בשלושה חלקים המכונה -The Nazi Track

עד היום אני הוגה בו מידי פעם.

ד"ש לגילי, נדבר.

ilanah22 said...

היי ניבי והדסי
הצלחה במעבר לדירה החדשה .מה שלומכם .
אני שמחה על האינפורמציות שאתם שולחים לנו .
המשיכו לשלוח .
נשיקות תרגישו טוב
מסבא וסבתא